ייחודיות שיטת דרייב
מהי שיטת דרייב?
שיטת דרייב מהווה אינטגרציה של חמישה עולמות תוכן מרכזיים:
עולם העסקים, הספורט, האימון, הפסיכולוגיה החיובית וחקר המוח והמצוינות.
התפיסה השלמה נקראת דרייבולוגיה: תורת המוטיבציה הממוקדת משמעות.
השיטה היא פרי ניסיון רב של מומחים מובילים, וחקר ממושך של ארגונים ויחידים שהשיגו תוצאות יוצאות דופן בתחומם, באופן שמבדל אותם מכל השאר.
השיטה מבוססת ניסיון שטח רב, מחקרים ומאמרים עדכניים בתחום של שני העשורים האחרונים ולכן הטריות והרלבנטיות הגבוהה.
שיטת העבודה שלנו לא עדינה! משמע – מעשית, חדה ומהירה, מזיזה הצידה את כל התירוצים וההימנעות ומסתכלת לאמת בעיניים (במה אני טוב ובמה פחות וכיצד מובילים תהליך שינוי שמטרתו לשפר ולתקן).
הגישה שלנו דורשת וסומכת על אותו משתתף שיצליח להגשים ולממש את מטרותיו וחלומותיו עם הכלים שלנו ובעיקר בזכות המודעות, הנכונות והמחויבות שאיתם הוא יוצא מהתהליך.
סוד ההצלחה שלנו הוא:
בסגל ההנחיה, בכלים המעשיים והמוכחים, בדרך הטמעתם החדשנית לכדי שליפתם ברגע האמת ולטווח ארוך. בנוסף הרלבנטיות, הטריות – מודלים שנבחנו ותוקפו בעשור האחרון, לצד מציאת הקונצנזוס במחקרים האחרונים בתחום, הופכים זאת לשימושי עוד יותר בפרט בעת הזו – אתגרי המאה ה-21.
יחודיות השיטה:
המומחים שעימם פיתחה עדי את השיטה הבינו כי העיסוק בהגברת מוטיבציה והצבת יעדים ומטרות אינו מספק פתרון שלם. מה שמייחד את השיטה הם אותם הכלים המסייעים במיפוי חסמי ההצלחה והגורמים המעכבים, כדי לתת פתרון שלם ותומך לתופעה הלגיטימית המאפיינת בני אדם וארגונים: שחיקה, עייפות ורגעי משבר.
התאמה
ייחודיות נוספת מתבטאת בדרך ההעברה וההגשה הנעשית תוך התחשבות בסגנונות הלמידה השונים, כך שגם בקבוצה מגוונת ומאתגרת (מצטיינים או מתקשים) אנו יודעים לתת מענה לכל הסגנונות ולשמור על קצב ועניין להטמעה מרבית.
אפקטיביות
השיטה מעשית, בעלת רצף תהליכי מובנה ואפקטיבית מאוד. (החל מ-4 שעות חשיפה ועד 300 שעות תלוי מטרה).
תוצאות
תוצאות התהליך נראות תוך שבועות עד חודשים ספורים ונשארות לאורך זמן (מגובה מחקרית).
הפרה והפוסט:
ההערכה והמדידה שלנו
אנו משלימים את התהליך עם שאלון שמטרתו לתת תמונת אורך ו-Follow up לאחר שנה, כשלוש שנים וכך הלאה במטרה לבחון את אפקטיביות הכלים, המיומנויות ותהליכי השינוי גם לטווח הארוך.
עד היום ואחת לשנה אנו נוהגים לתקף את החומרים שלנו: שאלונים, מצגות, ספרים, הפעלות, אמצעי המחשה – מדיה, סרטונים, תרגילים והפעלות. זאת לאחר איסוף הנתונים שעלו מהתחקירים והמשובים. לרוב השינויים והתיקוף נעשים סביב נושא התמהיל, כמה תיאוריה (מודלים והסברים פרונטליים, מול כמות ההפעלות, התרגילים, היישום והרפלקציה. התמהיל מותאם ומשתנה בהתאם לקהל היעד ומטרותיו.
תהליךהערכה נעשה בכמה מישורים:
השאלון
פיתוח תהליך ארגוני
תחקיר והפקת לקחים
רקע על המחקר, השיטה וביבליוגרפיה:
הרקע והרציונל:
השיטה היא פרי ניסיון רב של מומחים מובילים וחקר ממושך של ארגונים ויחידים שהשיגו תוצאות יוצאות דופן, באופן שמבדל אותם מכל השאר.
המחקר המקדים:
חלק גדול מהשיטה מקורי ועדכני ומבוסס ניסיון יישומי בשדה/בשטח ומניסיון חיים רצוף אתגרים – חלק מהניסיון והתובנות מושפעים מטרגדיות ומצבים סבוכים ומורכבים, שהובילו להדגיש את נושא חשיבות פיתוח וחיזוק החוסן האישי. זו סיבה נוספת לכך שמרכיב הליבה בשיטה הוא נושא החוסן, בנוסף לאלה עדי נוהגת להתעדכן וללמוד באופן שוטף בסמינרים של טובי המומחים בארץ ובעולם. מצ"ב חלק מהספרות והמחקרים הרלבנטיים שגם להם יש השפעה על הכלים, העקרונות והמודלים שפיתחנו..
פיתוח השיטה:
שיטה פותחה לראשונה בשנת 2008 ע"י עדי כהן-לוי, אחרי 3 שנות היתכנות והתנסות בשטח. במהלך השנים הצטרפו ויעצו לעדי מומחים מולטי דיספלינריים, אשר סייעו בהתאמת השיטה למגוון קהלים, כחדשנית ורלבנטית למאה ה-21. השיטה מלווה במחקרים מקדימים שנעשו בתחילת הדרך באופן פרטי כולל תצפיות, סקרים ומאות ראיונות עומק עם מומחים, לצד תימוכין ממחקרים אחרונים ובולטים בתחום. עד היום המחקר של דרייב ממשיך ומקבל תוקף אקדמי (מאונ' ת"א, אונ' חיפה בליווי פרופ' שכטמן. המרכז הבינתחומי. מכון ויצמן ומכון מופת שעושים בימים אלה מחקר אורך על תכנית רצים ביחד 5).
גם היום המכון ממשיך את המחקר היישומי הכולל בין השאר פגישות וראיונות עומק עם גיבורים מהתרבות הישראלית במגוון תחומים (טכנולוגיה, מדע, ביטחון, חינוך, ספורט, עסקים).
בסיס השיטה – למה דווקא לוגותרפיה?!
מדובר על טכניקה טיפולית שפותחה על ידי דר' ויקטור פרנקל (פסיכיאטר ששרד את השואה), ומתייחסת לפשר ולמשמעות שנותן האדם לחייו, אשר הוצגה בספרו "האדם מחפש משמעות" (1981). מטרת השיטה להעניק לאדם תחושת אומץ ואחריות על המתרחש בחייו, מתוך ההנחה שכל אדם שואף להבין את העולם בו הוא נמצא. לשיטה זו שלושה בסיסים עיקריים:
השאיפה למשמעות – האדם, בעל הבחירה החופשית, מחפש מנסה להבין את עולמו ואף מוכן לסבול הרבה לצורך כך. משמעות החיים – האדם דרך מעשיו נדרש לתת את הפשר והמשמעות לנעשה בעולמו, כאשר ישנן משמעויות רבות ולא רק אחת ויחידה.
חירות הרצון – לאדם יש את החירות והחופש לנקוט בעמדה בקשר לחייו, עמדה אשר תלויה במידה מסוימת מהגבלות ונורמות הסובבות אותו, כאשר הוא יכול להחליט כיצד להתמודד עם אותן הגבלות, אם בלחימה או בכניעה להן.
מחקרם של Kang et al (2013) בחן כיצד חינוך להערכת החיים מבוסס לוגותרפיה משפיע על הערכת החיים, משמעות החיים ודיכאון בקרב תלמידים בוגרים בבית ספר יסודי. הם מצאו כי חינוך להערכת החיים יעיל בשיפור המשמעות לחיים, הערכת החיים והפחתה של הדיכאון בקרב תלמידים בבית ספר יסודי.
מצאנו שרוב מצבי הסיכון בקרב צעירים בפרט ולאוכלוסייה המגוונת בכלל, נובעים משתי סיבות מרכזיות:
- לאותו צעיר או אדם אין את מי לשתף
- אין להם משמעות/פשר בשביל מה לקום בבוקר… (אין להם מטרה ראויה, משהו שמרגש ומאתגר אותם).
אינטגרציה של חמישה עולמות תוכן
מה הוא עולם העסקים?
העולם הארגוני והעסקי היום, בשונה מהעבר, מאופיין בגלובליזציה ותחרות בינלאומית בסביבה דינאמית המשתנה לעיתים תכופות ודורשת מהמנהלים והמנהיגים להגיב מהר עוד יותר ולהוביל את הארגונים שלהם בצורה המושכלת תוך הפגנת סגנונות מנהיגות מיטבית.
מנהיגות למצוינות
שנים רבות חוקרים חקרו מהי ההשפעה של צורות מנהיגות שונות על הצלחתו של הארגון או הקבוצה המונהגת. מחקרם של Yukl & Mahsud(2010) בחן למה מנהיגות גמישה ואדפטיביות הכרחית בארגונים כיום ומצא כי המנהיגות בארגונים כיום חייבת לדעת לשנות את דרכיה לאור השינויים המצביים, כמו כן המנהיגים נדרשים לנתח את המצב במהירות ולתת מענה אשר מותאם לסיטואציה הספציפית תוך ניצול הזדמנויות הנקראות בדרכם.
למה עולם זה רלוונטי?
כל אלה הפכו את הענף לרגיש ותחרותי יותר ומאלצים את ה"שורדים" האולטימטיביים להיות גמישים יותר, חכמים יותר, מהירים יותר, מדידים ובעלי אוריינטציית עתיד – היכולת לדמיין איך זה נראה כשזה מצליח, לתכנן חזון ומטרות על, יעדים מדידים ולהוביל אסטרטגיה בהירה ומדידה עם טקטיקה גמישה לעבר המטרה.
מה ניתן ללמוד מאנשי עסקים מצליחים?
נמצא כי אלה שהצליחו להשיג את מטרתם הם אלה שתכננו מראש, היה להם ברור מה הם רוצים להשיג, הם העזו לשים יעדים מאתגרים, הם יודעים איך ליצור בקרב אנשיהם מחויבות, תקווה ורתימה. וברגעים קשים הם תמיד ועדיין ממשיכים בתנועה מתמדת לעבר המטרה!
התמודדות עם משברים
לבסוף הם נדרשים להכיר באחריות שלהם כלפי העובדים/מונהגים שלהם בכך שיפתחו את כישוריהם להתמודדות גמישה וטובה יותר עם מצבי משבר.
איך עולם הספורט מתקשר?
הספורט מהווה תמצית של החיים עצמם כיוון שמכיל בתוכו את כל המאפיינים של המציאות שלנו רק בעוצמות ואינטנסיביות גבוהה יותר. ספורטאי שמעוניין לטפס בסולם ההצלחה צריך להפגין נחישות, חוסן מנטלי, יכולת להתמודד עם כישלונות ולימוד מתמשך. רק כך יוכל להתקדם ולהפוך לשחקן עילית.
איך ספורט תורם לנו?
פעילות ספורטיבית אינה רק נחלתם של ספורטאי העילית, כיוון שהיום ידוע כי פעילות ספורטיבית משפרת את הבריאות בכלל והבריאות הנפשית בפרט (Callaghan, 2004). נמצא כי פעילות ספורטיבית מקטינה חרדה, דיכאון, מצבי רוח שליליים ומשפרת בטחון עצמי ותפקודים מוחיים (קוגניטיביים). מחקר מ2008 הראה כי פעילות ספורטיבית (אירובית/ריצה) משחררת כמויות גדולות של דופמין אשר משפר את מצב הרוח תוך תחושה של "High" ואופוריה. תחושות חיוביות אלו מגדילות את העמידות שלנו בפני מצבי לחץ וחרדה.
ספורט וחוסן
חוסן הוגדר על ידי Brill & Sloan(2011) כיכולת להתמודד מחדש עם מכשולים אשר צמצמו את המחויבות וההנעה שלנו. מחקרם של Fletcher & Sarkar(2012) בדק כיצד חוסן מנטלי ומאפיינים פסיכולוגיים נוספים קשורים לביצועיהם של ספורטאי עילית אולימפיים מענפי ספורט שונים ומצא כי חוסן מנטלי, חשיבה חיובית, מוטיבציה גבוהה, בטחון עצמי, ריכוז ותמיכה חברתית נתפסת, הגנו על הספורטאים מפני גורמי לחץ פוטנציאלים היכולים להשפיע על ביצועיהם.
ספורט והצלחה
מצאנו שאלה שעוסקים בספורט הם אנשים מאוד ממושמעים שיודעים לפתח מחויבות ותקווה, שיודעים להתאושש מהר מרגעי קושי ומשבר ויש להם מסוגלות אישית גבוהה מהרגיל שניתן להעתיקה ולשכפלה לתחומים נוספים בחייהם ובכך להבטיח הצלחה גם שם.
מה הוא אימון?
זוהי שיטת עבודה המבוססת על הדרכה והנחייה של יחידים או קבוצות במטרה לעזור להם להשיג יעדים ומטרות שרוצים להשיג תוך שיפור מיומנויות חיים. שיטה זו מנסה להשתמש בארגז הכלים של המתאמן ולא לשנות אותו מהיסוד תוך תהליך מובנה ובדרך קצרה יחסית.
איך אימון התפתח?
האימון התפתח מעולם הספורט החל משנות ה70 ועם השנים הפך לשיטת עבודה נבדלת מתחומים אחרים כגון הפסיכולוגיה. אימון מיטבי מצליח למקסם את יכולות המתאמן ולהוביל אותו דרך התהליך להשגת המטרות אשר הוגדרו בתחילת התהליך, כאשר המאמן משקף למתאמן את התנהלותו, תפקודו ונקודות שעליו לשים דגש ויכולות לקדם אותו בתהליך.
מחקרים אודות אימון
מחקרם של Franklin & Franklin (2012) בחן האם שיטות אימון שונות משפיעות על הציונים האקדמיים של סטודנטים באוניברסיטה, כאשר הציונים נבדקו לאחר 12 או 18 חודשים מסוף התהליך שעברה כל קבוצת אימון. המחקר מצא שאכן היה שיפור בציונים האקדמיים בשתי קבוצות האימון השונות, בהשוואה לקבוצות שלא עברו תהליך אימוני כלל.
מה היא פסיכולוגיה חיובית?
עוסקת בחקר האושר והשגשוג של בני האדם, אשר שמה דגש על החוזקות והתכונות המקדמות של האדם ולא בבעיות הנפשיות שלו, כפי שהיה נהוג עד אז. כבר בשנות ה-50, הייתה התייחסות לתחום הזה על ידי אברהם מאסלו, אך מרטין סליגמן ב1998 הציג את תחום זה כענף חדש בעולם הפסיכולוגיה ובעצם נחשב לאבי הפסיכולוגיה החיובית.
הגישה
גישה זו מיועדת לחזק את החוסן הנפשי כדי להתמודד טוב יותר עם קשיי החיים ולמנוע דכאון או מחלות נפש אחרות. כיום תחום זה מאד פופולארי הן בפן המחקרי והן בפן היישומי בעבודה עם מטופלים כפי שניתן לראות במחקרם של Madden, Green & Grant (2011) אשר בחנו האם ניתן להשתמש באימון המבוסס על חוזקות בעבודה עם תלמידי בית ספר. הם הראו במחקרם כי אימון מבוסס חוזקות הגדיל את מידת המעורבות (Engagement) בחיים, והתקווה של המשתתפים במחקר.
כיצד היא מועילה?
מחקרם של Linley¸ et al (2010) רצו להראות כיצד שימוש בחוזוקת משפיע על הבריאות הנפשית של האדם (Well-being) ועל השגת מטרות בחיים. הם הראו כי שימוש בחוזקות היה קשור בשיפור התקרבות לעבר המטרה, אשר הייתה קשורה להגברת הרצון בהגשמה עצמית והטבה בבריאות הנפשית של המשתתפים במחקר. גורם משמעותי נוסף הינו הנחישות, המתייחסת לרצון והסיבולת למימוש מטרות לטווח ארוך, תוך עבודה קשה במטרה להפוך את העתיד למציאות.
איך היא משפיעה על תוצאות?
Duckworth (2013) בדקה לאורך השנים האחרונות את הקשר בין מידת הנחישות בקרב תלמידי בית הספר לבין סיום הלימודים ומצאה שבעלי הנחישות הגבוהה יותר היו בעלי הסיכוי הגבוהה יותר לסיים את הלימודים על אף מצב סוציואקונומי נמוך, חוסר הנאה בבית הספר, תוצאות מבחנים בינונים ואף רמת אינטליגנציה בינונית.
שימור לאורך זמן
היא מאמצת את הרעיון שפותח על ידי Dweck (2010) שנקרא "חיזוק הגישה" ומתייחס לכך שהפרט חש כי יכול לשפר את רמת האינטליגנציה והלמידה שלו לאורך זמן וזאת על ידי מאמץ ונחישות, אשר מביא להישגים לאורך זמן.
מה זה NLP?
תחום זה מבוסס על שיטת הNLP (ניתוב לשוני פיזיולוגי), זו שיטה המציעה מגוון טכניקות פסיכולוגיות שמטרתן שיפור התקשורת עם המערכות הנוירולוגית והלשונית ורתימתן לתוצאות הרצויות. השיטה שואפת לשינוי ושיפור התקשורת הבין אישית והתוך אישית. השיטה פותחה בארצות הברית בשנות ה-70 וכיום נעשה בה שימוש טיפולי, עסקי ובסדנאות וספרים לאימון אישי ולשיפור עצמי.
איך השיטה תורמת?
השיטה מהווה טכניקה המשמשת לשפר את הקשר בין בני אדם דרך המערכות הנוירולוגיות, תוך רתימתם לצרכי המשתמש. טכניקה זו פועלת להטבת התקשורת הבין אישית והתוך אישית (גישה). השיטה יוצאת מנקודת הנחה שכל אדם קולט את המציאות וסביבתו בצורה שונה וממפה אותה בצורה סובייקטיבית, כך שאין אמת אחת ואיננו יודעים מהי הדרך שהאחר בוחר לפרש ולראות את סביבתו – אמפתיה. אמפתיה היא היכולת "להיכנס לנעליו של האחר ולראות מתוך נקודת מבטו" כאשר שמים דגש על הפן הנפשי והרגשי אותו הוא חווה.
מצוינות ותוצאות
ניכר כי כישורי חיים באופן כללי מצליחים לנבא בצורה טובה מאד הצלחה בחיים כפי שהראה מחקר אורך ובו החוקרים לקחו מדדים שונים בקרב בוגרי חטיבות הביניים והתיכונים בויסקונסין, ארה"ב, החל מסוף שנות ה-50 ועד ימינו (WLS – Wisconsin longitudinal study). המחקר מראה כי ילדים שהיו אהובים יותר על חבריהם (גם אמפתיים יותר), הסתדרו עם סגל ההוראה ואף עם "תלמידים בעייתיים" דיווחו על איכות חיים גבוהה יותר ושכר גבוה יותר.
מחקרים חדשניים
מחקרים אף הראו שלאמפתיה יש בסיס נוירולוגי המתקשרים למערכת הרגשית והקוגניטיבית במוח (Shamay-Tsoory, 2010). מחקרם של konrath, O'brain & Hsing (2010) הראה שקיימת ירידה באמפתיה בין השנים 1979 לבין 2009 בקרב סטודנטים במכללות בארה"ב במיוחד לאחר שנת 2000.
שימור לאורך זמן
היא מאמצת את הרעיון שפותח על ידי Dweck (2010) שנקרא "חיזוק הגישה" ומתייחס לכך שהפרט חש כי יכול לשפר את רמת האינטליגנציה והלמידה שלו לאורך זמן וזאת על ידי מאמץ ונחישות, אשר מביא להישגים לאורך זמן.