מהי שיטת דרייב?
שיטת דרייב מהווה אינטגרציה של חמישה עולמות תוכן מרכזיים: עולם העסקים, הספורט, האימון, הפסיכולוגיה החיובית וחקר המוח והמצוינות.

התפיסה השלמה נקראת דרייבולוגיה: תורת המוטיבציה הממוקדת משמעות.

שיטת דרייב

השיטה היא פרי ניסיון רב של מומחים מובילים, וחקר ממושך של ארגונים ויחידים שהשיגו תוצאות יוצאות דופן בתחומם, באופן שמבדל אותם מכל השאר.
השיטה מבוססת ניסיון שטח רב, מחקרים ומאמרים עדכניים בתחום של שני העשורים האחרונים ולכן הטריות והרלבנטיות הגבוהה.
שיטת העבודה שלנו לא עדינה! משמע – מעשית, חדה ומהירה, מזיזה הצידה את כל התירוצים וההימנעות ומסתכלת לאמת בעיניים (במה אני טוב ובמה פחות וכיצד מובילים תהליך שינוי שמטרתו לשפר ולתקן).
הגישה שלנו דורשת וסומכת על אותו משתתף שיצליח להגשים ולממש את מטרותיו וחלומותיו עם הכלים שלנו ובעיקר בזכות המודעות, הנכונות והמחויבות שאיתם הוא יוצא מהתהליך.
סוד ההצלחה שלנו הוא:
בסגל ההנחיה, בכלים המעשיים והמוכחים, בדרך הטמעתם החדשנית לכדי שליפתם ברגע האמת ולטווח ארוך. בנוסף הרלבנטיות, הטריות – מודלים שנבחנו ותוקפו בעשור האחרון, לצד מציאת הקונצנזוס במחקרים האחרונים בתחום, הופכים זאת לשימושי עוד יותר בפרט בעת הזו – אתגרי המאה ה-21.

ייחודיות השיטה:
המומחים שעימם פיתחה עדי את השיטה הבינו כי העיסוק בהגברת מוטיבציה והצבת יעדים ומטרות אינו מספק פתרון שלם. מה שמייחד את השיטה הם אותם הכלים המסייעים במיפוי חסמי ההצלחה והגורמים המעכבים, כדי לתת פתרון שלם ותומך לתופעה הלגיטימית המאפיינת בני אדם וארגונים: שחיקה, עייפות ורגעי משבר.

 השיטה מעשית, בעלת רצף תהליכי מובנה ואפקטיבית מאוד. (החל מ-4 שעות חשיפה ועד 300 שעות תלוי מטרה).
 ייחודיות נוספת מתבטאת בדרך ההעברה וההגשה הנעשית תוך התחשבות בסגנונות הלמידה השונים, כך שגם בקבוצה מגוונת ומאתגרת (מצטיינים או מתקשים) אנו יודעים לתת מענה לכל הסגנונות ולשמור על קצב ועניין להטמעה מרבית.
 תוצאות התהליך נראות תוך שבועות עד חודשים ספורים ונשארות לאורך זמן (מגובה מחקרית).

הצלחנו לפצח שני דברים מהותיים:
1. ההבנה שהחוסן חשוב יותר מהתכנון ומהמוטיבציה, משמע – להציב מטרות, יעדים וחזון לא נותן מענה שלם ומבטיח הצלחה ומוטיבציה לאורך זמן, אלא המרכיב הקריטי הוא היכולת להתמודד עם אתגרים ומורכבויות בדרך לשם, מתוך הבנה שבמרבית המקרים לא הכל ילך חלק, ואף הגיוני שיהיו נקודות שבר, שחיקה, שינויים לא צפויים ואפילו ייאוש, לכן ליבת שיטת העבודה שלנו הם הכלים והטכניקות לחזק את היכולת והמסוגלת להתמודד עם אותם רגעים קשים ואף למנוע אותם.
2. דרך העברה והטמעה חדשנית, מהירה ומרתקת – מותאמת לצורכי ואילוצי המאה ה -21 בעוד שהקשב והסבלנות של כולנו התקצרו, התאמנו אותם לקהלי היעד ולא פחות לתקופה, לשם כך כל הכלים והטכניקות שלנו שמבוססים על מודלים עמוקים, עובדו ונארזו מחדש באופן ויזואלי, טכנולוגי, מעניין ומוגשים בגובה העיניים ובאופן חדשני, מרגש, מסקרן, חד, מהיר, מעורר השראה ועשייה ומלווה בהמחשה והפעלות חווייתיות המותאמים לעולם התוכן של המשתתפים.
בנוסף לזה:
 המחקר המקדים – 11 שנות מחקר בקרב לוחמים ומפקדים, יזמים ואנשי עסקים וספורטאים שהצליחו באופן יוצא דופן בתחומם, את הדפוסים והעקרונות שהביאו להצלחתם התאמנו במטרה לשכפלם במכלול תחומי החיים.

 המקצועיות – צוות מנוסה, איכותי, מיומן, מוסמך ובעל דוגמה אישית ומכאן גם מעורר השראה והשפעה.
 הליבה – חיזוק החוסן – מתן כלים מעשיים המאפשרים תפקוד אולטימטיבי ברגעי הקושי, השחיקה והמשבר.
 הפשט וההנגשה – הקורסים והסדנאות הינם חווייתיים ונעשים באמצעות המחשות, סרטונים, הומור, תרגילים והפעלות ייחודיות ודינמיות שיוצרות הקשבה והטמעה מקסימלית, כולל דוגמאות וסימולציות מעולם התוכן של קהל היעד.
 הרלבנטיות והטריות – התאמת הכלים למאפייני ואתגרי המאה ה-21 (מבוסס על מחקרים של העשור האחרון = טריות).
 מדיניות השיפור המתמיד (מצוינות) – תרבות התחקיר והפקת הלקחים מסייעת לנו לדייק, לשפר ולהצליח כל פעם יותר.
 הוורסטיליות והגמישות – יכולת להתאים ולהעמיק את התכנים, הכלים וההפעלות לעולם התוכן של המשתתפים ולמטרות קהל יעד מגוון ככל שיהיה (בפריסה ארצית ורב מגזרי/תרבותי).
 המדידה וההערכה – עובדות במקום תחושות – נעשה לפני ואחרי כל פעילות כולל קביעת יעדי הצלחה מדידים בהתאם למטרה ולהישג הנדרש מכל תכנית לגופה.

נספחים – רקע על המחקר, השיטה וביבליוגרפיה:

הרקע והרציונל:

השיטה היא פרי ניסיון רב של מומחים מובילים וחקר ממושך של ארגונים ויחידים שהשיגו תוצאות יוצאות דופן, באופן שמבדל אותם מכל השאר.

השיטה פותחה לראשונה בשנת 2008 ע"י עדי כהן-לוי, אחרי 3 שנות היתכנות והתנסות בשטח. במהלך השנים הצטרפו ויעצו לעדי מומחים מולטי דיספלינריים, אשר סייעו בהתאמת השיטה למגוון קהלים, כחדשנית ורלבנטית למאה ה-21. השיטה מלווה במחקרים מקדימים שנעשו בתחילת הדרך באופן פרטי כולל תצפיות, סקרים ומאות ראיונות עומק עם מומחים, לצד תימוכין ממחקרים אחרונים ובולטים בתחום. עד היום המחקר של דרייב ממשיך ומקבל תוקף אקדמי (מאונ' ת"א, אונ' חיפה בליווי פרופ' שכטמן. המרכז הבינתחומי. מכון ויצמן ומכון מופת שעושים בימים אלה מחקר אורך על תכנית רצים ביחד 5).

גם היום המכון ממשיך את המחקר היישומי הכולל בין השאר פגישות וראיונות עומק עם גיבורים מהתרבות הישראלית במגוון תחומים (טכנולוגיה, מדע, ביטחון, חינוך, ספורט, עסקים).

חלק גדול מהשיטה מקורי ועדכני ומבוסס ניסיון יישומי בשדה/בשטח ומניסיון חיים רצוף אתגרים – חלק מהניסיון והתובנות מושפעים מטרגדיות ומצבים סבוכים ומורכבים, שהובילו להדגיש את נושא חשיבות פיתוח וחיזוק החוסן האישי. זו סיבה נוספת לכך שמרכיב הליבה בשיטה הוא נושא החוסן, בנוסף לאלה עדי נוהגת להתעדכן וללמוד באופן שוטף בסמינרים של טובי המומחים בארץ ובעולם. מצ"ב חלק מהספרות והמחקרים הרלבנטיים שגם להם יש השפעה על הכלים, העקרונות והמודלים שפיתחנו.

בסיס השיטה  – למה דווקא לוגותרפיה?!

מדובר על טכניקה טיפולית שפותחה על ידי דר' ויקטור פרנקל (פסיכיאטר ששרד את השואה), ומתייחסת לפשר ולמשמעות שנותן האדם לחייו, אשר הוצגה בספרו "האדם מחפש משמעות" (1981). מטרת השיטה להעניק לאדם תחושת אומץ ואחריות על המתרחש בחייו, מתוך ההנחה שכל אדם שואף להבין את העולם בו הוא נמצא. לשיטה זו שלושה בסיסים עיקריים:

השאיפה למשמעות – האדם, בעל הבחירה החופשית, מחפש מנסה להבין את עולמו ואף מוכן לסבול הרבה לצורך כך. משמעות החיים – האדם דרך מעשיו נדרש לתת את הפשר והמשמעות לנעשה בעולמו, כאשר ישנן משמעויות רבות ולא רק אחת ויחידה.

חירות הרצון – לאדם יש את החירות והחופש לנקוט בעמדה בקשר לחייו, עמדה אשר תלויה במידה מסוימת מהגבלות ונורמות הסובבות אותו, כאשר הוא יכול להחליט כיצד להתמודד עם אותן הגבלות, אם בלחימה או בכניעה להן.

מחקרם של Kang et al  (2013) בחן כיצד חינוך להערכת החיים מבוסס לוגותרפיה משפיע על הערכת החיים, משמעות החיים ודיכאון בקרב תלמידים בוגרים בבית ספר יסודי. הם מצאו כי חינוך להערכת החיים יעיל בשיפור המשמעות לחיים, הערכת החיים והפחתה של הדיכאון בקרב תלמידים בבית ספר יסודי.

מצאנו שרוב מצבי הסיכון בקרב צעירים בפרט ולאוכלוסייה המגוונת בכלל, נובעים משתי סיבות מרכזיות:

  1. לאותו צעיר או אדם אין את מי לשתף
  2. אין להם משמעות/פשר בשביל מה לקום בבוקר… (אין להם מטרה ראויה, משהו שמרגש ומאתגר אותם).

פרוט עולמות התוכן המרכזיים:

שיטת דרייב מהווה אינטגרציה של חמישה עולמות תוכן מרכזיים:

הפסיכולוגיה החיובית:

עוסקת בחקר האושר והשגשוג של בני האדם, אשר שמה דגש על החוזקות והתכונות המקדמות של האדם ולא בבעיות הנפשיות שלו, כפי שהיה נהוג עד אז. כבר בשנות ה-50, הייתה התייחסות לתחום הזה על ידי אברהם מאסלו, אך מרטין סליגמן ב1998 הציג את תחום זה כענף חדש בעולם הפסיכולוגיה ובעצם נחשב לאבי הפסיכולוגיה החיובית. גישה זו מיועדת לחזק את החוסן הנפשי כדי להתמודד טוב יותר עם קשיי החיים ולמנוע דכאון או מחלות נפש אחרות. כיום תחום זה מאד פופולארי הן בפן המחקרי והן בפן היישומי בעבודה עם מטופלים כפי שניתן לראות במחקרם של Madden, Green & Grant (2011) אשר בחנו האם ניתן להשתמש באימון המבוסס על חוזקות בעבודה עם תלמידי בית ספר. הם הראו במחקרם כי אימון מבוסס חוזקות הגדיל את מידת המעורבות (Engagement) בחיים, והתקווה של המשתתפים במחקר. מחקרם של Linley¸ et al  (2010) רצו להראות כיצד שימוש בחוזוקת משפיע על הבריאות הנפשית של האדם (Well-being) ועל השגת מטרות בחיים. הם הראו כי שימוש בחוזקות היה קשור בשיפור התקרבות לעבר המטרה, אשר הייתה קשורה להגברת הרצון בהגשמה עצמית והטבה בבריאות הנפשית של המשתתפים במחקר. גורם משמעותי נוסף הינו הנחישות, המתייחסת לרצון והסיבולת למימוש מטרות לטווח ארוך, תוך עבודה קשה במטרה להפוך את העתיד למציאות. Duckworth(2013) בדקה לאורך השנים האחרונות את הקשר בין מידת הנחישות בקרב תלמידי בית הספר לבין סיום הלימודים ומצאה שבעלי הנחישות הגבוהה יותר היו בעלי הסיכוי הגבוהה יותר לסיים את הלימודים על אף מצב סוציואקונומי נמוך, חוסר הנאה בבית הספר, תוצאות מבחנים בינונים ואף רמת אינטליגנציה בינונית. היא מאמצת את הרעיון שפותח על ידי Dweck (2010) שנקרא "חיזוק הגישה" ומתייחס לכך שהפרט חש כי יכול לשפר את רמת האינטליגנציה והלמידה שלו לאורך זמן וזאת על ידי מאמץ ונחישות, אשר מביא להישגים לאורך זמן.

חקר המוח והמצוינות NLP

תחום זה מבוסס על שיטת הNLP  (ניתוב לשוני פיזיולוגי), זו שיטה המציעה מגוון טכניקות פסיכולוגיות שמטרתן שיפור התקשורת עם המערכות הנוירולוגיתוהלשונית ורתימתן לתוצאות הרצויות. השיטה שואפת לשינוי ושיפור התקשורת הבין אישית והתוך אישית. השיטה פותחה בארצות הברית בשנות ה-70 וכיום נעשה בה שימוש טיפולי, עסקי ובסדנאות וספרים לאימון אישי ולשיפור עצמי. השיטה מהווה טכניקה המשמשת לשפר את הקשר בין בני אדם דרך המערכות הנוירולוגיות, תוך רתימתם לצרכי המשתמש. טכניקה זו פועלת להטבת התקשורת הבין אישית והתוך אישית (גישה). השיטה יוצאת מנקודת הנחה שכל אדם קולט את המציאות וסביבתו בצורה שונה וממפה אותה בצורה סובייקטיבית, כך שאין אמת אחת ואיננו יודעים מהי הדרך שהאחר בוחר לפרש ולראות את סביבתו – אמפתיה. אמפתיה היא היכולת "להיכנס לנעליו של האחר ולראות מתוך נקודת מבטו" כאשר שמים דגש על הפן הנפשי והרגשי אותו הוא חווה.

מחקרים אף הראו שלאמפתיה יש בסיס נוירולוגי המתקשרים למערכת הרגשית והקוגניטיבית במוח (Shamay-Tsoory, 2010). מחקרם של konrath, O'brain & Hsing (2010) הראה שקיימת ירידה באמפתיה בין השנים 1979 לבין 2009 בקרב סטודנטים במכללות בארה"ב במיוחד לאחר שנת 2000. ניכר כי כישורי חיים באופן כללי מצליחים לנבא בצורה טובה מאד הצלחה בחיים כפי שהראה מחקר אורך ובו החוקרים לקחו מדדים שונים בקרב בוגרי חטיבות הביניים והתיכונים בויסקונסין, ארה"ב, החל מסוף שנות ה-50 ועד ימינו (WLS – Wisconsin longitudinal study). המחקר מראה כי ילדים שהיו אהובים יותר על חבריהם (גם אמפתיים יותר), הסתדרו עם סגל ההוראה ואף עם "תלמידים בעייתיים" דיווחו על איכות חיים גבוהה יותר ושכר גבוה יותר.

עולם העסקים

העולם הארגוני והעסקי היום, בשונה מהעבר, מאופיין בגלובליזציה ותחרות בינלאומית בסביבה דינאמית המשתנה לעיתים תכופות ודורשת מהמנהלים והמנהיגים להגיב מהר עוד יותר ולהוביל את הארגונים שלהם בצורה המושכלת תוך הפגנת סגנונות מנהיגות מיטבית. כל אלה הפכו את הענף לרגיש ותחרותי יותר ומאלצים את ה"שורדים" האולטימטיביים להיות גמישים יותר, חכמים יותר, מהירים יותר, מדידים ובעלי אוריינטציית עתיד – היכולת לדמיין איך זה נראה כשזה מצליח, לתכנן חזון ומטרות על, יעדים מדידים ולהוביל אסטרטגיה בהירה ומדידה עם טקטיקה גמישה לעבר המטרה. נמצא כי אלה שהצליחו להשיג את מטרתם הם אלה שתכננו מראש, היה להם ברור מה הם רוצים להשיג, הם העזו לשים יעדים מאתגרים, הם יודעים איך ליצור בקרב אנשיהם מחויבות, תקווה ורתימה. וברגעים קשים הם תמיד ועדיין ממשיכים בתנועה מתמדת לעבר המטרה!

שנים רבות חוקרים חקרו מהי ההשפעה של צורות מנהיגות שונות על הצלחתו של הארגון או הקבוצה המונהגת. מחקרם של Yukl & Mahsud(2010) בחן למה מנהיגות גמישה ואדפטיביות הכרחית בארגונים כיום ומצא כי המנהיגות בארגונים כיום חייבת לדעת לשנות את דרכיה לאור השינויים המצביים, כמו כן המנהיגים נדרשים לנתח את המצב במהירות ולתת מענה אשר מותאם לסיטואציה הספציפית תוך ניצול הזדמנויות הנקראות בדרכם. לבסוף הם נדרשים להכיר באחריות שלהם כלפי העובדים/מונהגים שלהם בכך שיפתחו את כישוריהם להתמודדות גמישה וטובה יותר עם מצבי משבר.

עולם האימון

זוהי שיטת עבודה המבוססת על הדרכה והנחייה של יחידים או קבוצות במטרה לעזור להם להשיג יעדים ומטרות שרוצים להשיג תוך שיפור מיומנויות חיים. שיטה זו מנסה להשתמש בארגז הכלים של המתאמן ולא לשנות אותו מהיסוד תוך תהליך מובנה ובדרך קצרה יחסית. האימון התפתח מעולם הספורט החל משנות ה70 ועם השנים הפך לשיטת עבודה נבדלת מתחומים אחרים כגון הפסיכולוגיה. אימון מיטבי מצליח למקסם את יכולות המתאמן ולהוביל אותו דרך התהליך להשגת המטרות אשר הוגדרו בתחילת התהליך, כאשר המאמן משקף למתאמן את התנהלותו, תפקודו ונקודות שעליו לשים דגש ויכולות לקדם אותו בתהליך.

מחקרם של Franklin & Franklin  (2012) בחן האם שיטות אימון שונות משפיעות על הציונים האקדמיים של סטודנטים באוניברסיטה, כאשר הציונים נבדקו לאחר 12 או 18 חודשים מסוף התהליך שעברה כל קבוצת אימון. המחקר מצא שאכן היה שיפור בציונים האקדמיים בשתי קבוצות האימון השונות, בהשוואה לקבוצות שלא עברו תהליך אימוני כלל.

קצת עובדות ומספרים עדכניים על תחום האימון בארץ ובעולם (2016):

בעולם כולו יש קרוב ל- 50,000 מאמנים מוסמכים ומקצועיים.

בארה״ב כ16,000 (על 320 מיליון איש), בעוד שאצלנו 6,000 על (8 מיליון איש), היחס כאן לא יאמן, למעשה אנו שולטים על יותר מ10% מקהילת המאמנים בעולם.

חשוב לקחת בחשבון שרבים מהאנשים שלומדים היום אימון, זה במטרה להבין עצמם טוב יותר ולשכלל מיומנויות ניהול כאלה ואחרות. נכון להיום עדיין הפיקוח על שוק המאמנים לא מספיק מוסדר, יש קרוב ל-25 בתי ספר מוכרים וכ-35 נוספים שלא שייכים למסגרת כלשהי. נתונים אחרונים הראו שרק כ20% יעסקו במקצוע. כ-15% מהישראלים עברו תהליך אימון ו-12% מתכוונים לקחת אימון בשנה הקרובה.

עולם הספורט

הספורט מהווה תמצית של החיים עצמם כיוון שמכיל בתוכו את כל המאפיינים של המציאות שלנו רק בעוצמות ואינטנסיביות גבוהה יותר. ספורטאי שמעוניין לטפס בסולם ההצלחה צריך להפגין נחישות, חוסן מנטלי, יכולת להתמודד עם כישלונות ולימוד מתמשך. רק כך יוכל להתקדם ולהפוך לשחקן עילית. מצאנו שאלה שעוסקים בספורט הם אנשים מאוד ממושמעים שיודעים לפתח מחויבות ותקווה, שיודעים להתאושש מהר מרגעי קושי ומשבר ויש להם מסוגלות אישית גבוהה מהרגיל שניתן להעתיקה ולשכפלה לתחומים נוספים בחייהם ובכך להבטיח הצלחה גם שם.

חוסן הוגדר על ידי Brill & Sloan(2011) כיכולת להתמודד מחדש עם מכשולים אשר צמצמו את המחויבות וההנעה שלנו. מחקרם של Fletcher & Sarkar(2012) בדק כיצד חוסן מנטלי ומאפיינים פסיכולוגיים נוספים קשורים לביצועיהם של ספורטאי עילית אולימפיים מענפי ספורט שונים ומצא כי חוסן מנטלי, חשיבה חיובית, מוטיבציה גבוהה, בטחון עצמי, ריכוז ותמיכה חברתית נתפסת, הגנו על הספורטאים מפני גורמי לחץ פוטנציאלים היכולים להשפיע על ביצועיהם. פעילות ספורטיבית אינה רק נחלתם של ספורטאי העילית, כיוון שהיום ידוע כי פעילות ספורטיבית משפרת את הבריאות בכלל והבריאות הנפשית בפרט (Callaghan, 2004). נמצא כי פעילות ספורטיבית מקטינה חרדה, דיכאון, מצבי רוח שליליים ומשפרת בטחון עצמי ותפקודים מוחיים (קוגניטיביים). מחקר מ2008 הראה כי פעילות ספורטיבית (אירובית/ריצה) משחררת כמויות גדולות של דופמין אשר משפר את מצב הרוח תוך תחושה של "High" ואופוריה. תחושות חיוביות אלו מגדילות את העמידות שלנו בפני מצבי לחץ וחרדה.

ההערכה והמדידה שלנו (הפרה והפוסט):

תהליך הלמידה, הערכה והמדידה של דרייב נעשה בכמה מישורים:

אנו מעבירים שאלוני פתיחה – לבדוק מהי נקודת המוצא טרם התנעת התהליך ושאלון/סקר סיום סדנה על מנת לקבל תמונה על אפקטיביות התהליך אותו עברו המשתתפים. שאלון הפתיחה מורכב מ-12 שאלות מרכזיות בנוגע לכמה נושאים, כגון: חוזקות, כלים להתמודדות עם קשיים, תקשורת והגשמת חלומות בעוד ששאלון הסיום מורכב משאלות אלו (על מנת לבצע השוואה) וכן שאלות בנוגע לשביעות הרצון מהסדנה, התייחסות לכלים שהשפיעו יותר לדעת המשתתף, נקודות לשיפור ושימור וכן משוב על הדרייבולוג/ית – מנחה הסדנה.

את סיכום הנתונים אשר מתקבלים מתוך אלפי השאלונים אנו מציגים ומנתחים יחד עם הגורמים הרלוונטיים שאצלם התקיימה הסדנה, דבר אשר מהווה בסיס משמעותי לביצוע סדנאות עתידיות ולתהליך הלמידה הארגוני.

אנו נוהגים לעשות תחקיר לכל פעילות מוצלחת ופחות במטרה להפיק לקחים ולמפות את הגורמים לשיפור ולשימור – שכפול הצלחות והצפת דילמות ופתרונן (באמצעות טפסים מיוחדים וישיבות ייעודיות עם הסגל שהנחה וצוותי הפיתוח והחשיבה המנוסים שלנו יחד עם מומחי תוכן חיצוניים שמלווים אותנו).

אנו משלימים את התהליך עם שאלון שמטרתו לתת תמונת אורך ו – - Follow up לאחר שנה, כשלוש שנים וכך הלאה במטרה לבחון את אפקטיביות הכלים, המיומנויות ותהליכי השינוי גם לטווח הארוך.

עד היום ואחת לשנה אנו נוהגים לתקף את החומרים שלנו: שאלונים, מצגות, ספרים, הפעלות, אמצעי המחשה – מדיה, סרטונים, תרגילים והפעלות. זאת לאחר איסוף הנתונים שעלו מהתחקירים והמשובים. לרוב השינויים והתיקוף נעשים סביב נושא התמהיל, כמה תיאוריה (מודלים והסברים פרונטליים, מול כמות ההפעלות, התרגילים, היישום והרפלקציה. התמהיל מותאם ומשתנה בהתאם לקהל היעד ומטרותיו.

רשימה מקוצרת של מקורות ההשפעה והמידע שלנו (ביבליוגרפיה):

הרשימה אינה כוללת השתלמויות מקצועיות שעשינו בארץ ובחו"ל. (ואת החומרים על מנהיגות וניהול).

  • פראנקל, ויקטור (1946). האדם מחפש משמעות, תל אביב, דביר.
  • קלי מקגוניגל (2011).  כוח הרצון, משכל
  • רייטי, ג'ון (2010). הניצוץ – המדע המהפכני החדש של אימון הגוף והמוח, זמורה-ביתן.
  • קרול ס דואק (2008) כוחה של נחישות כתר.
  • אנג'לה דאקוורת (2016) GRIT (להט + התמדה + נחישות = הצלחה) מטר.
  • סליגמן מרטין (2002). אושר אמיתי, מודן.
  • בן שחר, טל (2009). אושר אפשרי, מטר.
  • לוריין, הארי (1998). סודות כוחו של המוח, אור-עם.
  • מקדוגל, כריסטופר (2013). נולדנו לרוץ, אחוזת בית וידיעות אחרונות.
  • מרפי, ג'וזף (2000). כוחו של התת מודע, אור-עם.
  • צ'אמין, שירזאד (2014). אינטליגנציה חיובית, מטר.
  • קובי, סטיבן (1989). שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד, אור-עם.
  • ג'יימס (ג'ים) קולינס, (2001) גלגל התנופה – מטוב למצוין, פקר
  • קולינס, ג'יימס ופוראס, ג'רי (1995). לנצח נבנו – 18 חברות מופת, פקר.
  • רובינס, טוני (1998). להעיר את הענק שבפנים, תל אביב, אור-עם.
  • רובינס, טוני (2009). כוח בלתי מוגבל, תל אביב, אור-עם.
  • דר' רובינסון, קן (2013). לצאת מהקווים, כתר.
  • דר' רובינסון, קן (2010). המקום הנכון, כתר.
  • שיי, טוני (2012). עובדים מאושרים יוצרים חברה עשירה, מטר.
  • דר' שיינפלד עמי (2013). לרוץ מהלב, אופוס.
  • פגי קלאוס (2009) מיומנויות רכות אופוס
  • מרקוס בקינגהם ודר' דונלד א' קליפטון (2005) עכשיו גלה את חוזקותיך מטר.
  • הרשימה להלן, מכילה גם מקורות נוספים שלא הוזכרו בגוף המסמך
  • בוגלר ר. (2005). העצמת מורים כגורם מתווך בקשר שבין שיתוף מורים בקבלת החלטות לבין מחויבותם למקצוע. בתוך: פלדי, א. (עורך). החינוך במבחן הזמן 2. תל-אביב: הוצאת רכס: פרויקטים חינוכיים. עמודים 173 – 156.
  • יוסיפון, מ. (2004). העצמה כמחוללת של שינוי ותוצרו: פנים חדשות בהתפתחות מקצועית בבית
  • הספר. בתוך: גורי-רוזנבליט, ש. (עורך) מורים בעולם של שינוי. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 71 – 48.
  • אבידב- אונגר, א', פרידמן י', (2011). העצמת מורים – מהות ודגמים. מידע זמין לאיש המקצוע, מכון הנרייטה סאלד, ירושלים. (אושר לפרסום-בעריכה סופית).
  • סדן, א. (2008). העצמה כמושג מפתח בשיח ההומניזציה בזמננו. בתוך: אלוני, נ. (עורך). דיאלוגים מעצימים בחינוך ההומניסטי. תל אביב: הקיבוץ המאוחד. עמ' 67 – 48.
  • Allen, J. B. (2003). Social motivation in youth sport. Journal of Sport and Exercise.
  • Alon, I. & Higgins, J. M. (2005). Global leadership success through emotional and cultural intelligences. Business Horizons, 48, 501-512.
  • Brill, P., & Sloan, K. (2011). Peak performance for the political leader. Journal of Leadership Studies, 5(1), 76–83.
  • Callaghan, P. (2004). Exercise: a neglected intervention in mental health care?  Journal of psychiatric and mental health nursing, 11(4), 476-483.
  • Charbonneau, D., Barling, J., & Kelloway, E. K. (2001). Transformational leadership and sports performance: The mediating role of intrinsic motivation. Journal of Applied Social Psychology, 31(7), 1521-1534.
  • Dyke, L. S. & Murphy, S. A. (2006). How we define success: a qualitative study of what matters most to women and men, Sex Roles. A Journal of Research, 55(5). 357–372.
  • Fletcher, D., & Sarkar, S. (2012). A grounded theory of psychological resilience in Olympic champions. Psychology of Sport and Exercise, 13(5), 669–678.
  • Gaudreau, P., & Blondin, J. P. (2004). Different athletes cope differently during a
  • sport competition: a cluster analysis of coping. Personality and Individual Differences.36, 1865–1877.
  • Gattiker, U. E., & larwood, L. (1986). Subjective career success:a study of
  • managers and support personnel. Journal of Business and Psychology. 1. 78-94.
  • Giacobbi, P. R., Roper, E., Whitney, J., & Butryn, T. (2002). College coaches views about the development of successful athletes: a descriptive exploratory  investigation. Journal of Sport Behavior, 25(2), 164-180.
  • Goncalo, J. A., Polman, E., & Maslach, C. (in press). Can confidence come too soon? collective efficacy, conflict and group performance over time. Organizational  Behavior and Human Decision Processes.
  • Iyer, S. R., & Sharda, R. (2009). Prediction of athletes performance using neural networks: an application in cricket team selection. Expert Systems with Applications, 36, 5510-5522.
  • Kaiseler, M., Polman, R., & Nicholls, A. (2009). Mental toughness, stress, stress appraisal, coping and coping effectiveness in sport. Personality and Individual Differences, 47, 728-733.
  • Kang, k., Kim, S., Song, M., & Kim, M. (2013). Effects of Logotherapy on Life Respect, Meaning of Life, and Depression of Older School-age Children. J Korean Acad Nurs, 43(1), 91-101.
  • Konrath, SH., O'Brien, EH., & Hsing, C. (2011). Changes in Dispositional Empathy in American College Students Over Time: A Meta-Analysis. Personality and social psychology review.
  • Kuchenbecker, S. Y. (1999). Who's a winner? coaches views on winning young athletes. Paper presented at the annual meeting for the American Psychological Association, june.
  • Linly, PA., Nielsen, KM., Gillett, R., & Biswas-Diener, R. (2010). Using signature strengths in pursuit of goals: Effects on goal progress, need satisfaction, and well-being, and implications for coaching psychologists. International Coaching Psychology Review, 5 (1), March.
  • Madden, W., Green, S., & Grant, AM. (2011). A pilot study evaluating strengths-based coaching for primary school students: Enhancing engagement and hope‏.  International Coaching Psychology Review.
  • Orlick, T., & Partington, J. (1988). Mental links to excellence. The Sport Psychologist, 2, 105-130.
  • Podlog, L. (2002). Perception of success and failure among university athletes in canada. Journal of Sport Behavior, 25(4), 368- 393.
  • Shamay-Tsoory, SG. (2010). The Neural Bases for Empathy. The neuroscientist.
  • South, S. J., Haynie, D. L., & Bose, S. (2007). Student mobility and school dropout. Social Science Research, 36,68-94.
  • Yukl, G., Mahsud, R. (2010). Why flexible and adaptive leadership is essential. Consulting Psychology Journal: Practice and Research, 62(2), 81-93
  • Birrel .s & McDonald, G (Eds).(2002),reading sport. Boston :northeastern university press.
  • Hall,A.M (2002). The discourse of gender and sport : from femininity to feminism.in S.Scraton & A. Flintoff (Eds), Gender and sport: Areader (pp.6-16).london:Routledge.

 

  • Guttman ,A,(1978).from ritual torecord:The nature of modern sports new York Columbia university press.
  • Mcpherson,B Curtis j, & Loy. J. (1989) The social significance of sport .champaign ill:Human kinetics.

 

  • Paul T. Williams and Paul D. Thompson.  Walking Versus Running for Hypertension, Cholesterol, and Diabetes Mellitus Risk ReductionArteriosclerosis, Thrombosis, and Vascular Biology.112.300878 Published online before print April 4, 2013,
  • doi: 10.1161/​ATVBAHA.112.300878

 

  • Paul T. Williams. Effects of Running and Walking on Osteoarthritis and Hip Replacement Risk.. Med. Sci. Sports Exerc., Vol. 45, No. 7, pp. 1292–1297,  2013.

 

  • שחף, מ' (2009 ). הקשר בין השתתפות בספורט הישגי ומאפיינים אישיותיים לבין הישגים לימודיים בקרב תלמידי תיכון. חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן.

אריאב, ת' (2011). משברההוראה:מקורות, תהליכיםופתרונות . בתוךד' כפיר )עורכת(. חיפושגורלי, החברה בישראלמחפשתמוריםטובים.  תלאביב: מכוןמופ"ת.

אתר משרד החינוך http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Dovrut/pedagogia/Tochniyot/hizuklimudeimatematika.htm

גויטפרוינד,ח'ורוזנברג,י '(עורכים) (2012). עולםהידעוההכשרהשלהעוסקיםבהוראתהמתמטיקהבחינוךהעל-יסודי:  תמונתמצבוהמלצותהוועדה "מהצריכיםלדעתהעוסקיםבהוראתהמתמטיקהבחינוךהעל-יסודי?" ירושלים:האקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים.

זוזובסקי, ר'  (1991).ההתפתחותהמקצועיתשלהמורהויישומהבהכשרתמורים. דרכיםלהוראה, כתבעתלהכשרתמוריםולהשתלמותם, 84-59 .  ירושלים:משרד החינוךוהתרבות.

צבר בן-יהושע, נ. (2001) מסורות וזרמים במחקר האיכותי, דביר: תל-אביב.

קרמר-חיון,  ל' והופמן י'. (1981). זהות מקצועית ונשירה מן ההוראה. עיונים בחינוך, 30, 99 -108.

רייכנברג, ר', לזובסקי, ר' וזייגר, ט' (2000). הסטאז' בהוראה: תרומתולהתפתחותוהמקצועיתשלהמתמחהוהשלכותיועלההכשרהלהוראה (שלבא').תל אביב: מכללתביתברל, היחידה למחקר ולהערכה בהכשרה להוראה ובחינוך.

שחף, מ' (2009 ). הקשר בין השתתפות בספורט הישגי ומאפיינים אישיותיים לבין הישגים לימודיים בקרב תלמידי תיכון. חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן.

שקדי, א. (2004) מלים המנסות לגעת, מחקר איכותני- תיאוריה ויישום, תל-אביב: הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב.

Ball, D. L., Thames, M. H. & Phelps, G. (2008). Content Knowledge for Teaching What Makes It Special? Journal of Teacher Education, 59(5), 389-407.

Birrel .S, & McDonald, G (Eds). (2002). Reading sport. Boston: Northeastern University Press.

Burstein, L., Koretz, D., Linn, R., Sugrue, B., Novak, J., Baker, E. L., & Harris, E. L. (1995/1996). Describing performance standards: Validity of the 1992 national assessment of educational progress achievement level descriptions as characterization of mathematical performance. Educational assessment, 3(1), 9-51.

Erickan, K., & Roth, W. M. (2006). What good in polarizing research into qualitative quantitative? Educational researcher, 35(5), 14-23.

מולטימדיה (חלק מההרצאות והסרטונים תומכי מסר ומודלים):

הרצאות מומלצות מ- TED בנושא נחישות, מנהיגות, שליחות, משמעות והצלחה:

מנהיגות אישית – סוכריה על מקל

http://www.ted.com/talks/drew_dudley_everyday_leadership?language=he

נחישות כמפתח להצלחה

http://www.ted.com/talks/angela_lee_duckworth_the_key_to_success_grit

סטיב ג'ובס – לחבר את הנקודות

https://www.youtube.com/watch?v=NGVReS193Rw

קרול דווק כוחה של אמונה

https://www.ted.com/talks/carol_dweck_the_power_of_believing_that_you_can_improve?language=he

טוני רובינס "למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים"

https://www.youtube.com/watch?v=yN5jLo-AagY

סיימון סינק על: "איך המנהיגים הגדולים מניעים לפעולה"

https://www.youtube.com/watch?v=hKjXKfvyMkA

רוצים להיות מאושרים? היו אסירי תודה!

https://www.youtube.com/watch?v=b1_hp-pKoyY

קלי מק'גוניגל על "איך להפוך את הלחץ לחבר"

https://www.youtube.com/watch?v=ujh6XikDrIE

אמי קודי – שפת הגוף שלכם מעצבת אתכם

https://www.youtube.com/watch?v=ViLoZrAH2Po

מאמן העל ג'ון וודן בהרצאתו "ההבדל שבין ניצחון להצלחה"

https://www.youtube.com/watch?v=dnIvdlE3ptw